|
ה ס כ ת ש י ר וויליאם שקספיר תרגום מ. ברכאן |
||
|
|
כל העולם במה וכל הגברים והנשים שחקנים בעצם יש להם כניסות ויש להם יציאות ואדם בימי חייו משחק הרבה תפקידים, הוא מציג שבע תקופות בשבע מערכות. בהתחלה, התינוק, צווח ומקיא בזרועות המטפלת. אחר כך התלמיד הבכיין עם הילקוט ופרצוף של בוקר זורח, זוחל כמו חלזון באי רצון לבית הספר. ואז המאהב, גונח כמו כבשן רותח, בשיר נכאים שחיבר על גבותיה של אהובתו. אחר כך חייל, מלא שבועות משונות עם זקן של ברדלס רגיש לכבודו וממהר לריב, רוצה להתפרסם ועושה רוח אפילו בלוע התותח. ואז השופט, עם כרס עגולה ומפוטמת מרופדת בבשר שוחד של הודו מסורס עיניו חמורות סבר וזקנו מטופח על פי צו האופנה שופע תקדימים אמרות כנף וחידושים כך הוא משחק את תפקידו. במערכה השישית הוא הופך להיות זקן מגוחך ועלוב עם משקפיים על החוטם וחבילת סמרטוטים מתנדנדת לו בצד מכנסיו השמורים היטב מימי צעירותו ענקיים עכשיו תלויים על גפרורי שוקיו, וקול הבס שלו מתחיל לזייף .וחוזר אל הקול הגבוה הילדותי הנשמע כמו שריקה בצינור חלול והמערכה האחרונה המסיימת את ההיסטוריה המוזרה והעשירה הזאת היא ילדות שנייה ואובדן הזיכרון בלי שיניים, בלי עיניים, בלי טעם, בלי כלום |
|