ה ס כ ת ש י ר 

וויליאם שקספיר

תרגום מ. ברכאן

 
 

העולם במה

 

 

סונטה 116

 

 

סונטה 18

 

 

חורף קודר

 

 

Richard III

 

 

להיות או

 

 

 

להיות או לא להיות זאת השאלה

לשאת באצילות  פגיעת חיצי גורל  אכזר

או לצאת למלחמה מול ים המצוקות, לסיים אותן במרד.

למות, לישון, לא עוד, לחשוב שבשֵּׁנָה נסיים את כאבי הלב

ואת כל אותם חוליים שמוריש לנו הטבע

זה פתרון שהיינו חפצים בו מאד: למות, לישון:

לישון, אולי גם לחלום: אה, הנה המכשול:

כי בִּשְׁנַת המוות הזאת איזה מן חלומות נחלום

אחרי שנפטרנו מהריגוש האנושי

לא נדע, וכך נמשיך לצבור אסונות בחיינו הארוכים

לשאת את לעג הזמן והצלפותיו

את עוולות המדכאים, גסותם של גבוהי הלב

ייסורי אהבה דחויה, עינויי דין

עזות מצחם של פקידים והבוז

שסופגים בסבלנות עילאית השווים פחות.

כשאדם יכול להכריע את הדיון בפגיון

למה לו לסבול את החבילה הזאת

להיאנק להזיע תחת חיים מאוסים

אם לא מפחד מה שצפוי לו אחרי המוות

זו ארץ נוכרייה שממנה אף נוסע לא חזר

חידה מבלבלת, בגללה נעדיף לסבול את כל החוליים האלה

מאשר לברוח אל הלא ידועים לנו

כך הקול הפנימי הופך את כולנו לפחדנים:

וההחלטה העומדת בפנינו נחלשת

נצבעת בגוון של מחשבה חיוורת

יוזמות גדולות מאבדות כך בן רגע את מהותן  

משנות את מהלכן ומתעקמות

מאבדות את השם: "פעולה"