|
1_6_2
פרק שישי מְסִירוֹú ביום שני כ"ט באדר תשע"ג אחד עשר במרץ 2013 לפני חופשת פסח, פתחנו במשחק של מסירות. מסירות של כדור. ילד מוסר לילד, לילדה. חשבנו ביחד מה עוד אפשר למסור? משהו שהוא לא חפץ? פתאום אלעד אמר: אוויר. ויעל אמרה: כשנושפים אוויר מוסרים אותו. הוא רועד האוויר, אמרה מיכל. אז מה אנחנו מוסרים? שאלתי. הייתה הפסקה קלה, כולם חשבו. ואז הוספתי: אנחנו עושים את זה כל הזמן גם עכשיו! דיבור! צעקו כולם כמעט בבת אחת. נכון, דיבור נמסר מפה לאוזן דרך האוויר שרועד. ואם לא מדברים ברור ולא שומעים טוב, ואולי גם לא מקשיבים, המסירה של הדיבור, המסר, לא ברור, לא מדויק, לא מבינים. טלפון שבור. למשל שאלתי תוך כדי שיחה: יודעים ממה מילה מורכבת? מהברות, השבתי כי אף אחד לא ענה. ומה הן הברות לדעתכם המשכתי ושאלתי? יעל הצביעה והסבירה: זה שמעבירים משהו ממקום למקום. אה את מתכוונת להעברות! עם האות עין! ואני אמרתי הברות בלי עין. יש הבדל בין "הברה" ל "העברה". שומעים את ההבדל? הברה, העברה. כשאומרים העברה מתכוונים באמת להעברה של דבר ממקום למקום. אבל כשאומרים הברה מתכוונים לחלק של מילה. ויש הבדל גדול מאד בין הברה ל - העברה. אם הדיבור ברור המסר ברור. כמו מסירת כדור מדויקת. ועכשיו לדוגמה של הברה שהיא חלק ממילה. למשל המילה שלום. היא מורכבת משתי הברות הברה אחת היא שָ והברה שנייה היא לום וביחד הן יוצרות את המילה שלום.
|