|
מרכז הדרכה המדיה האלקטרונית – הר הצופים, המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים תמונת מצב דצמבר 2010 ינואר 2011 מסמך מולטימדיה עם קישוריות להדגמות באינטרנט ( לפגישה עם הרקטור 3 ינואר 11 ) האולפנים הוקמו ב 1999 כדי למלא את החלל החסר בהוראת התקשורת המעשית במקביל להוראתה בתיאוריה ובמחקר. הפעילות באולפנים מותאמת לצורכי הלימוד של הסטודנטים וגם לתכנים המתבקשים מאופייה של האוניברסיטה העברית כמוסד להשכלה גבוהה ולמחקר. נושאי העבודה בסדנאות מתחברים למחקרים המתבצעים באוניברסיטה. בסדנאות לומדים סטודנטים מכל הפקולטות. דגש מיוחד על הבעה בכתב ובעלפה. סגנון, עברית, עריכה, וכושר ביטוי בציבור , מול מצלמה ומיקרופון. פעילות מקבילה היא הקשר אל הקהילה באמצעות סיפורי רדיו ותסכיתים. תלמידי תיכון נעזרים בהם בלימודיהם וכהכנה לבחינות הבגרות בהמלצת משרד החינוך. וגם הקהל הרחב נהנה מהז'אנר הזה. תגובות לתסכיתים. מה לומדים בסדנאות: סדנת העבודה המעשית: עיבוד לשידור של דפי מידע על מחקרים שהאוניברסיטה מפרסמת. תחקיר, הכנת קו מנחה ושאלות לראיונות. עריכה לשידור. הכרת תוכנת הקלטה ועריכה ושימוש מעשי בה בדומה לתוכנת וורד ואקסל. הפקת טיזר – איטם קצר לשידור ברשתות הרדיו הציבורי\מסחרי ובו מידע קצר על מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית והפנייה לאתר בהר הצופים לגלישה והאזנה לתוכנית המלאה - תוכנית רדיו מולטימדיה ובה הראיונות המלאים וחומרים ויזואליים עם לינקים למקורות רלוונטיים למחקר. (סמסטר א' ציון + 2 נ"ז כ 20 סטודנטים) דוגמה לטיזר דוגמה לראיון סדנת הופעה מול מיקרופון ומצלמה: התנסות אישית ורכישת כלים להבעה בפני ציבור, בצילום ובהקלטה למיקרופון. הגייה טובה, עברית נכונה וסגנון אישי. קריאת שירה ופרוזה. הכנת פתיח וסגיר לכתבות בנושא מחקר ומדע והגשתם למצלמה. דגש על פיתוח ביטחון עצמי ומוניטורים לבדיקה ושיפור על ידי הקלטה/האזנה, צילום/צפייה, וניתוח. תרגילי דיבור ועבודה מיוחדת עם מסיכה. עבודה עם פרומפטר עבודה עם לחשן אוזן אימון-הגשה אישית (סמסטר א' ציון + 2 נ"ז כ 20 סטודנטים) כתיבה לרדיו טלוויזיה ואינטרנט: הכתיבה הקונבנציונאלית באמצעות 5 הממים – מה, מי, מתי, מקום, מדוע. מול השימוש האסוציאטיבי החופשי בחומרים וארגונם באמצעות הנחת יסוד. הפקת ראיון ותסריט לסרט קצר המתרחש באוניברסיטה תוך שימוש בהנחת יסוד. ישום השיטה בכל סוגות הכתיבה למדיה האלקטרונית – בכתבה, ראיון, דרמה, תוכנית רדיו או טלוויזיה. האזנה וצפייה בהדגמות רבות מכתבות וסרטים. (סמסטר ב' ציון + 2 נ"ז כ 20 סטודנטים) סקר סטודנטים תש"ע קורס 50049 הוא קורס חדש. ניסיון ראשון לשלב בין תכנים אקדמיים לעבודה הנושאת אופי של סדנה יוצרת. לאחר שננתח אירועים מכוננים ונראה את ייצוגם בתקשורת וביצירה הספרותית הרדיופונית והטלוויזיונית, יבחרו המשתתפים אירועים אחרים, ינתחו אותם על פי הפרמטרים שנלמדו ויכתבו על פיהם תוכנית רדיו או טלוויזיה מקורית. סטאג' שידורים חיים 106 אפ אמ קול ישראל באוניברסיטה העברית: התדר החינוכי של קול ישראל ניתן לאוניברסיטה כדי שהסטודנטים יתרגלו שידור חי בפועל. הם מגישים פיילוט כתוב העובר תיקונים (תיקוני הגייה למשל) ומקליטים הקלטת ניסיון. לאחר תיקונים בעברית, סגנון ומבנה הם "קופצים למים" ומשדרים 14 תוכניות. (2 נ"ז) את הציוד הם לומדים להפעיל בעצמם כדי להכיר את כל מרכיבי השידור. התוכניות נובעות מעולמם התרבותי האישי. אין אפשרויות הפקה ושידור עצמאיות כאלה בשום תחנה אחרת. גם רכזי ההפקות הונחו לפתח תוכניות אישיות בתחומי התעניינותם – מוסיקה, תרבות, חברה ואינטרנט. במשך כמה שנים של עבודה יוצרת נוצרה סביבה חמה של קהל שדרנים מכל הפקולטות. אורחים ומוסיקאים מגיעים לאולפן בעיקר בלילה, לראיונות ואפילו להקלטות מוסיקה. נוצר קשר עם העיר ירושלים, עם פעילות תרבותית צעירה ויוצרת. מדי פעם משדרים ממועדון או פאב. או מפגש סטודנטים בכל מקום בעיר. זו סביבה בריאה ליצירה חופשית שחשוב מאד לשמור עליה ולהמשיך לפתח אותה הלאה גם אל התחום הוויזואלי באינטרנט. ועוד פרט חשוב שיש לראותו מזווית מפתיעה: קהילת השדרנים והמתקלטים בשולי המינסטרים משקפת מצב חברתי וסוציאלי בתקופה שאפשרויות ההצטרפות לעשייה המקצועית במרכז הולכות ומצטמצמות בגלל בעיות תקציביות. וזה חומר למחשבה על מחקר בשדה חדש שלא נחקר עד כה. המעבדה למחקר כזה כבר חיה ובועטת מתחת לאפנו.
מר נורמן ווין (שבכספי תרומתו, תרומת יהדות קליבלנד, ותרומת ד"ר בי נבנו האולפנים) סיכם את ביקורו השנה כך : “I was especially impressed by the work Motti Barakan is doing with the radio station facilities. He is in to all kinds of activities including tv, the internet and etc which were not even dreamed of when we initiated that program. He is to be congratulated for being so creative in pursuing a program that meets the needs of today's students.”
העבודה היוצרת באולפן ובסדנאות מקנה הכשרה טובה ומקצועית למסיימים. ערן סיקורל, עורך בחצי היום ברשת ב' וכתב חדשות חוץ בערוץ הראשון כותב כך: " שלום רב, שמי ערן סיקורל ואני משמש היום עורך חדשות החוץ של קול ישראל. הופתעתי והצטערתי לשמוע על כוונת האוניברסיטה לקצץ בתקציב תחנת " רדיו הר הצופים". כבוגר התחנה אני מבקש להביע תמיכה חד משמעית בה ובפעילותה. בשנת 2000 התחלתי את דרכי המקצועית בתחנה. הייתי אז דווקא סטודנט לעבודה סוציאלית, אידיאליסט המחפש דרכים נוספות להשפיע על העולם סביבו. למזלי, גיליתי את "רדיו הר הצופים " ואת מוטי ברכאן . הוא פתח לי דלת לעולם שהיה לא מוכר לי עד אז ונתן לי אפשרות ליצור רדיו חי, חברתי ובועט. אפשרות שלא היססתי לנצל. במשך כמה חודשים למדתי את עבודת הרדיו על בוריה מן הבחינה הטכנית והרבה מאוד על עבודה עיתונאית מקצועית. הקלטתי, ערכתי ושידרתי תוכניות חברתיות שברבות הימים הפכו כרטיס הכניסה שלי לעולם התקשורת המקצועי. בכל אותו זמן, המשכתי ללמוד עבודה סוציאלית ובחנתי דרכים ותיאוריות לשימוש בתקשורת ככלי לשינוי חברתי בקהילות ואפילו בטיפול. פרויקט הסיום שלי במסגרת לימודי עבודה סוציאלית , היה ברדיו עצמו ושילב בין שני התחומים. במשך חודשים הדרכתי קבוצה של נוער בסיכון, תחת מיזם שהמצאתי בעצמי: “ מכור לרדיו". במסווה של קורס רדיו, בצעתי עם בני הנוער תחקיר מקיף על הסיכונים הנשקפים מן השימוש בסמים. בסופו של התחקיר שכלל ביקורים במרכזי גמילה, מפגשים עם חברי כנסת ועוד, הכינו בני הנוער כתבות משדר מיוחד בנושא. ההתרגשות הייתה ללא ספק התרגשות מן הכלי, מן הרדיו, אך בפועל המסר החינוכי עבר. לאחר שנהניתי במשך שנתיים מן ההזדמנות להתנסות, החלטתי שהגיעה השעה לנסות את עצמי בעולם האמיתי. בסיועו של מוטי ברכאן, הגעתי לבחינות ב"קול ישראל" והתקבלתי לתפקיד קריין מוקד התנועה של קול ישראל. חצי שנה אחר כך כבר התחלתי לשמש כתב בדסק החוץ. הטיפוס מתפקיד לתפקיד היה מהיר: כתב תורן, כתב לענייני חינוך, שוב כתב חדשות חוץ – הפעם במשרה מלאה, עורך יומני חוץ, עורך מהדורות חדשות עורך חדשות החוץ של קול ישראל, מגיש יומנים ועורך יומנים. במהלך שמונה השנים האחרונות זכיתי לראיין אינספור ראשי מדינות, נשיאים, ראשי ממשלה שרי חוץ, מנהיגים, שגרירים ואישים רבים אחרים. לשדר תחת מטר טילים משדרות מחד ומכינוסים בינלאומיים דוגמת הג'י 20 מאידך. בכל אותם אירועים עמד לרשותי ארגז הכלים שאספתי בעמל רב ב"רדיו הר הצופים". התקדמותי המהירה הושפעה במידה מכרעת מן הבסיס המצוין שקיבלתי בתחנה ובאוניברסיטה העברית. אני מאחל לכל עיתונאי שיזכה בהזדמנות כזו ובמפגש משנה חיים כמו זה שהיה לי עם מוטי ברכאן . "רדיו הר הצופים" היה עבורי הזדמנות להתנסות בעיתונות שאין לה תחליפים, בלי לחצי הרייטינג, בתוך בית גידול אקדמי ומקצועי שמעודד מצוינות, התנסות, חתירה לידע, רציונאליות ובעיקר חשיבה ביקורתית שכל כך חסרה בתקשורת היום. על כל אלה הייתי מבקש שתשמרו. כדי שאת ההזדמנות שקיבלתי אני, יוכלו לקבל גם אחרים . בהערכה, ערן סיקורל עורך חדשות החוץ קול ישראל
רשימת הסטודנטים מכל הפקולטות שפעלו ופועלים בשידור בשלוש השנים האחרונות. תומר אביטל תקשורת ועיתונאות. הערות: "היום אני כתב הכנסת של כלכליסט, והרדיו עזר ותרם לי רבות להגיע לתפקיד הזה". דקל אברהמי החוג לכימיה. אלי אדלמן מוסיקולוגיה וספרות כללית והשוואתית, תואר שני במוסיקולוגיה. מירב איסר החוג לביולוגיה. נעה אלרן בית הספר לתיאטרון חזותי. בנימין אסתרליס התיאטרון החזותי. אבי בוחבוט בצלאל - מחלקה לתקשורת חזותית. יובל בורשטיין סביבה וגיאולוגיה. יניב גבאי-מילר החוג לבלשנות. גרדה גלזר תקשורת וסוציולוגיה. יונתן גן-אור תקשורת והיסטוריה. עמרי גרינברג חינוך והתכנית ללימודי תרבות. עורך תרבות פי האתון ועוד. לילי דאי תקשורת וקוגניציה. יונתן הופמן פילוסופיה וספרות כללית והשוואתית. דודו המנחם תקשורת ומוסיקולוגיה, בר הסנס תקשורת וסוציולוגיה. אליקום ודיסלבסקי תואר שני במדעי כדור הארץ. עובד בשירות המטאורולוגי. הערות: "השידור ברדיו הר הצופים היה מבחינתי חוויה יוצאת דופן מלאת רגשות, שאפשרה לי בנוסף גם סגירת מעגל עם סבי עליו השלום. סבי אינג'ינר אברהם משה רובין היה מהנדס הרדיו הראשון של קול ישראל, ולי הייתה הזכות להמשיך את דרכו בזאת שניתן לי המיקרופון ברדיו הר הצופים להמשיך ולשדר מעל גלי האתר". גיא וינטרוב מנהל עסקים במכללה למנהל. מנהל תשואה ברשת מלונות "פרימה". הילה ויסמן החוג למדעי המחשב. תואר שני בבינה מלאכותית. הערות: "הייתה לי חוויה ממש כייפית ברדיו, הגעתי למקומות מגניבים בזכות הרדיו. והתקופה בירושלים זכורה לי כטובה הרבה בזכות הרדיו והמוסיקה והתקלוטים". אורן זיגל אנגלית ותיאטרון באונ' ת"א. מוסיקאי, עורך מוסיקה ומרצה לאנגלית. שגיא יודוביץ' סוציולוגיה, ותואר שני במכון ליהדות זמננו. אורי יעקי קלר החוג למתמטיקה. . נתלי כהן ספרות השוואתית ותרבות צרפתית, תואר שני בלימודי אירופה. רעות כהן תקשורת ופסיכולוגיה. מורה לפסיכומטרי. יותם כצנלסון המכינה הקדם אקדמאית, לימודי הנדסת מחשבים. בת-אל מור תקשורת ומוסיקולוגיה. הערות: "מלבד העובדה שזה כיף גדול לשדר ברדיו, המסגרת הזו מאפשרת לרכוש ניסיון רב בתחום, למי שמתעניין בכך, ומהווה סעיף רלוונטי בקו"ח. נוסף לכך היא איפשרה לי להעביר תכנים בעלי חשיבות שרציתי לקדם. קשה לחשוב על אוניברסיטה שמכבדת את עצמה ללא תחנת רדיו משלה, בעידן הזה נדמה לי שמיותר לציין מהי חשיבות כלי התקשורת ואיך ניתן לנצלם לטובה". הילה מזור מדעי המדינה וגיאוגרפיה. תואר שני במנהל עסקים. מפתחת הדרכה בצה"ל. הערות: "שידרתי כשלוש שנים בתחנה, התוכנית נקראה "רעש לבן" בכל תוכנית אירחנו מוזיקאי אחר, בין האירוחים המפורסמים היו: ברי סחרוף, דן תורן, להקת בית הבובות, דויד פרץ, תמר אייזנמן, סגול 59 ועוד. לתוכנית היו מספר מאזינים קבועים שהיו מגיבים בפורום התחנה. הצטערתי לשמוע על התוכניות לסגירת התחנה, מאוד מקווה שלא יקרה, מדובר בפנינה אמיתית באוניברסיטה. הזמן שהשקעתי ברדיו הזה נתן לי המון- ידע במוזיקה, ניסיון בהפקה, יכולת טכנית בשידור ובעיקר המון הנאה וסיפוק מהעשייה כמו גם הכרות עם אנשים טובים, יצירתיים ואיכותיים ביותר". מיקי מייזנברג מדעי הרפואה. תמר מלינוביץ אמירים והחוג למדעי הקוגניציה. נעמה מס פילוסופיה וספרות אנגלית. ענבל מתן רוקחות והחוג למוסיקולוגיה. זמיר סיון כלכלה ומנהל עסקים. CTO (מנהל טכנולוגיות) בחברת אבטחת מידע. בעז עילם תקשורת ומדע המדינה, תואר שני במדעי המדינה. יעל פטקין משפטים ותקשורת. תחקירנית בחדשות ערוץ 2. הערות: "למדתי משפטים ותקשורת, היום אני תחקירנית ב"אולפן שישי", חדשות ערוץ 2 (דלת שאני מרגישה שהרדיו עזר לי לפתוח(". עופר צמח ביה"ס לספרנות. מנהל הארכיון האוניברסיטאי. מארק רבזין מוזיקאי, תקליטן ירושלמי, עוסק בהיסטוריה של מוסיקה ותרבות. פרופ' משה רון החוגים לאנגלית ולספרות כללית והשוואתית. עורך בהוצאת "עם עובד". רועי רון משפטים ומדעי המחשב. עמוס שלין יחסים בינלאומיים וסוציולוגיה. תואר שני בניהול מלכ"רים. דניאל שמיל תקשורת ויחסים בינלאומיים. כתב רכב ב"הארץ".
כתבה בגלריה הארץ על הפעילות בשידור
קיץ 2022 אולפני רדיו הר הצופים סוף הדרך. אבל לא סוף נגזרותיו - הסדנאות!
חוויית משתמש במענה לשאלה האם הרדיו* חי ומה גורלו בעידן הנוכחי.
הקדמה:
רדיו במהותו הוא בעיקר מילים זורמות. גם צלילים, מוסיקה. אלה מעבירים מסרים מושכלים ורגשיים. נדמה לרגע שהתמונות הנעות והמשחקים הרבים בטכנולוגיות הכובשות אותנו היום משבשות את פלטפורמת המסרים המילוליים מרדדות ומשכיחות את מטרותיה ומהותה. נוח יותר לדפדף בתמונות. אולי המוח מעבד תמונה מהר יותר. ובכל זאת אדם מחפש משמעות לקיומו נוכח האבסורד. אבסורד שמוליך את קאמי להצביע על השאלה המרכזית בחיינו והיא אותה שאלה ששואל שקספיר במונולוג להיות או לא להיות. מילים אינטימיות יותר מתמונה. מרגיעות מנחמות, מסבירות. לכן הרדיו המדבר לא סיים את תפקידו וימשיך להתקיים גם בטכנולוגיות מתקדמות.
קצת הסטוריה: באוקטובר 1999 נחנכו אולפני רדיו הר הצופים בקמפוס האוניברסיטה העברית. הם נבנו הודות לתרומתה הנדיבה של יהדות קליבלנד בהובלת נורמן ווין וד"ר בי. לנורמן וויין שדרן מפורסם בארה"ב היה חזון, שתהיה לסטודנטים שלנו תחנת רדיו כמו בקמפוסים באמריקה. הוא רק לא הביא בחשבון את מדיניות משרד התקשורת כאן. משדר בעוצמה של 200 וואט לא יכול להגיע באזור ירושלים ההררית לכל שכונה ובטח לא בנסיעה. השידור נקטע מרחוב אחד לשני והתסכול גדול. אותם זה לא עניין. ניסינו את האינטרנט שעשה אז את ראשית הדרך בטכנולוגיות הזרמה. ביום טוב 15 כניסות. התברר מיד שאנחנו לא שחקנים במגרש של הגדולים בעלי המשדרים החזקים נותני החסות לפרסומות, שם הכסף הגדול. החלומות של מנהל הדסה ודיקן בית הספר לרפואה לשדר הנחיות כניסה וחנייה לבית החולים בשידור חי התפוגגו באוויר הדל. ומי שנרשם לסדנת הפקה בשידור שאל מי בכלל שומע? אין לנו זמן להשקיע בבניית תכניות שידורים ולשבת באולפן שעות בשביל שתי נקודות. מכל הכיוונים התברר ש"הרדיו הזה" מת ברגע שנולד. אבל! בוועדת ההיגוי* בסוף שנות התשעים הוחלט לבנות יחד עם אולפן השידור הקטן, גם כיתת לימוד אולפנית גדולה, וכמה תאים אקוסטיים להקלטה ועריכה. המסלול הזה אפשר פעילות שאינה תלוית שידור אלא מתחשבת ברגישות הסטודנטים ובצורכיהם. הסדנאות התגמשו בהתאם לרוח הזמן. סדנאות הופעה לא רק מול מיקרופון גם מול מצלמה. כתיבה לתוכניות רדיו טלוויזיה ומולטימדיה, עריכת מוסיקה. בזה האולפנים מלאו לגמרי את ייעודם. במקביל, בערבים, הגיעו אורחים משוגעים לדבר ושידרו תכניות אינדי שאף תחנה בארץ לא הייתה מארחת אותן. הפכנו למועדון יוקרתי. אומנים כמו ברי סחרוב הדרה לוין ששי קשת ורבים אחרים הסכימו לעלות לירושלים להתארח באולפן. ואז נגמר התקציב הדל שסיפק תעסוקה לרכזים הסטודנטים שעבדו כטכנאי שידור. לא היה לזה קשר לתוכנית הלימודים. בתחילת 2011 נגמרה החגיגה. אבל הסדנאות המשיכו להתפתח ובגדול הודות לטכנולוגיות המתקדמות שאנחנו נושאים את תוצרתן בכל כיס. אז מי צריך עכשיו אולפן אם יש זום שהולך טוב עם קורונה? אולי גם הרדיו הזה גמר את חייו? מה אתם חושבים? האזינו להסכת המצורף.
* מלשון קרינה. radiation העברת מידע בטכנולוגיה אלקטרומגנטית והיום גם דיגיטלית.
** פרופ' גדי וולספלד, פרופ' תמר ליבס, דיקן משנה דב פויירשטיין ואני.
|