|
"ת א ו ט" נרכשת בלי לבדוק אל תפסוק משחק קוראים, לוחצים,שומעים,ורואים
זה התחיל בתרגיל, היא אמרה. בדקתי: קְלֶמֶנְטִינה. היא כותבת לי: "דרך אגב, חיפשתי את השיר שממנו כל השנים הגיתי קלמנטינות בצורה לא נכונה" "כן" חשבתי, "כך זה נשאר עד היום חשוף לארבעה מיליון וחצי מאזינים קטנטנים שלחצו נַגֵּן כדי לשמוע שיר נחמד מלווה בְּ הַ נְ פָּ שָׁ ה " פתאום נזכרתי איך אמרתי בשיעור: ... טשרניחובסקי ??! L נורת אזהרה נדלקה במוחי. יפה שאתה זוכר כך פתאום שתי שורות משיעורי ספרות בתיכון אבל אם תטריח את עצמך לבדוק, תגלה שזה היה י.ל. גורדון בפואמה "בין שיני אריות". וִדּוּא ידיעה J הזיכרון שולח אותי עכשיו להיסוס בשידור שנגמר בשפת גוף וודאית ובוטחת:
כְרוֹנִי ה כ' אינה דגושה! מסקנה: מוטב להציב סימני שאלה כשאין בטחון בתשובה. גם בשידור מול קהל. אולי זה קצת לא נעים אבל לא תהיה כאן הטעייה ואם תשננו לגמרי את הגיית המילים הנכונה תדעו בוודאות לומר הֶעָתִיד ו הָעֲנָק ולא להיפך:
|