title radio3 archive           

 

הרצאות

 

נושאים:         סדרת מדוע          פרופ' כהנמן         אנטישמיות באירופה         

             פתרון הסיכסוך והדמוקרטיה הישראלית    גיוס לכולם       עיניים פקוחות לרווחה   

                                                             אתגר קרת                                                                                                                

 

מדוע

סדרת הרצאות  בנושאים אקדמיים לקהל הרחב

הרשות לקהילה ולנוער באוניברסיטה העברית

2003\2004

אקטיביזם שיפוטי

מנחה את הדיון נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר.

מתדיינים:פרופ' רות גביזון - נגד.             פרופ' מרדכי קרמניצר - בעד.

       שאלות: פרופ' מאוטנר.                שאלות: עו"ד יגאל ארנון.

       תשובה פרופ' מרדכי קרמניצר   תשובה  פרופ' רות גביזון

סיכום  נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר.

תגובה שופט בית המשפט העליון מישאל חשין

 

פרופ' רות גביזון  הפקולטה למשפטים.  מחזיקת הקתדרה לזכויות אדם ע"ש השופט חיים כהן ז"ל.  עוסקת בתורת המשפט, דמוקרטיה וזכויות אדם, משפט ומוסר, משפט ופוליטיקה, דת ומדינה בחברה הישראלית. כיהנה כיו"ר האגודה לזכויות האזרח וכנשיאת האגודה. כלת פרס צלטנר למחקר משפטי, קיבלה את פרס לשכת עורכי הדין ואת פרס אביחי (יחד עם הרב מדן) על האמנה החברתית החדשה בין שומרי מצוות לחופשיים. קיבלה את פרס ירושלים לסובלנות.

פרופ' מרדכי קרמניצר  הפקולטה למשפטים.  מחזיק הקתדרה ע"ש איוון כ' ראנד , פרופסור למשפט פלילי, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים, נשיא מועצת העיתונות ,  עמד בראש ועדות ציבוריות שונות , חתן פרס רוזן לחקר המשפט.   נושאי מחקר עדכניים: חופש הביטוי וההגבלות עליו, מערכת השפיטה וחלק מהעבירות של חוק העונשין.

 

"הסוחר מוונציה" בראי המשפט הישראלי

מחזהו של שייקספיר "הסוחר מונציה", ובעיקר סצנת המשפט שבמרכזו, מאפשרים לנו לבחון את המתח הקיים במשפט הישראלי המודרני בין מערכות וערכים שונים ומנוגדים: ערכי המשפט, שלטון החוק והשוויון בפני החוק אל מול ערכי המוסר, תקנת הציבור ותום הלב.                       

 פרופ' גבריאלה שלו  הפקולטה למשפטים  נשיאת הקריה האקדמית בקרית אונו.  כל תאריה האקדמיים – בוגר במשפטים, מוסמך במשפטים ודוקטור למשפטים – הוענקו לה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שבה למדה ולימדה במשך כארבעה עשורים, עד לפרישתה (המוקדמת) לגמלאות בשנה שעברה.  חברת האקדמיה הבין-לאומית למשפט השוואתי וכלת פרס זוסמן למשפט (1989) ופרס צלטנר למשפטים (1991).  תחום התמחותה העיקרי הוא דיני חוזים, ובתחום זה כתבה את הספר המנחה לקהילה המשפטית.

 

רופא, חולה, חברה – משולש חדש בעולם משתנה

התפיסה שלפיה לרופא שליטה מלאה בחולים "שלו" חלפה מן העולם. כיום לחולה יש אוטונומיה מלאה בקבלת ההחלטות הנוגעות לגופו ולבריאותו. שינוי זה נבע ממהפכת המידע שהפיצה את הידע הרפואי והפילה את החיץ שהגן על מעמד הרופאים. הקידמה הטכנולוגית מאפשרת עתה לחולה להקדים את הרופא בידע הדרוש לטיפול בו, ולקבל טיפול יעיל בלי שהרופא יראה אותו או ייגע בו – גורם היוצר ניכור. המערכת הרפואית הפכה שקופה לכול ומעורבות החברה בנעשה בה גדלה מאוד. המדיה מציצה אליה דרך קבע וחוטאת לעתים קרובות בדיווחי בוסר על "חידושים" לכאורה הנוטעים בחולים תקוות שווא. ועוד, בדרך שהיא מציגה את דמות הרופא היא פורמת בהתמדה את הקשר העדין בינו לבין החולה. יתרה מזו, מערכת הרפואה בארץ מצויה בגירעון הולך ומעמיק המגביל את החופש המקצועי של הרופא בבחירת הטיפול הנדרש לחוליו. מה יהיה אפוא גורלו של המשולש רופא–חולה–חברה במציאות המשתנה?

פרופ' אבינועם רכס  נוירולוגיה  ביה"ח הדסה עין כרם.  יליד חיפה. הגיע לירושלים ב-1962 כסטודנט במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל ונשאר בעיר. השלים את לימודיו ב-1969 בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. לאחר שירות צבאי סדיר כרופא בחטיבת הצנחנים חזר לבית החולים הדסה ב-1973, השלים את התמחותו במחלות עצבים ומאז עובד באותה מחלקה.  פרופסור מן המניין. שימש סגן הדיקן, וכיום יו"ר ועדת ההוראה בפקולטה.  נבחר בפעם השנייה ליו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל. זה כ-3 שנים מכהן כיו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל.

 

הקלות הבלתי-נסבלת של השיכחה

במוחנו כמה מכונות למידה, ולכל אחת מהן תפקיד שונה. הן מבוססות על מנגנונים מולקולריים ותאיים דומים, אך משרתים אותן אזורי מוח שונים, והן נבדלות זו מזו בתכונותיהן ובתוצרתן - למשל, בסוג המידע שהן אוגרות ובדיוקו. בשנים האחרונות התגלו תכונות מרתקות של מערכות אלו, והבנתן פותחת את הדרך לריפוי פגמים בזיכרון ואולי גם לשיפורו מצד אחד ולמחיקת זיכרונות בלתי רצויים מצד שני. בין השאר מתברר כי זיכרונותינו שבריריים משחשבנו עד כה.

פרופ' ידין דודאי  נוירוביולוגיה  מכון ויצמן למדע  חוקר מוח וזיכרון במכון ויצמן למדע. מחזיק הקתדרה לנוירוביולוגיה ע"ש סלע. כיהן כדיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע. לשעבר חבר בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. סיים את לימודיו במכון ויצמן, השתלם במכון הטכנולוגי של קליפורניה. חתן פרס הנשיא קנדי למחקר ופרס גליקסון למחקר, חיבר ספרים בתחום הלמידה והזיכרון.

 

בין ההר לים: ירושלים, תל אביב ומה שביניהן 

באמצעות ניתוח הדרכים השונות שבהן הנציחו ירושלים ותל אביב את רצח רבין, ארצה לטעון כי ירושלים מאבדת סמלית מבירתיותה, והופכת להיות בירת העם היהודי, שעה שתל אביב עולה ומתגבשת כבירת מדינת ישראל הציונית. גופתו של רבין טמונה בהר הרצל אך נשמתו ונשמת האירוע חיות בתל אביב. חלוקה זו מדגישה את העובדה ששתי זהויות לאומיות נבדלות ומתחרות שוכנות בשני מרכזים עירוניים. חלוקה זו אינה רק מסמנת את הקיטוב של החברה הישראלית אלא גם הפכה לסוכן פעיל בתחום זה.  

ד"ר ורד ויניצקי-סרוסי  מדעי החברה  מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. כתבה ספר שהתפרסם  university of chicago press  -  ב    

   על הסוציולוגיה של אירועים אוטוביוגרפיים (מקרה הבוחן היה פגישות מחזור). חוקרת בשנים האחרונות סוגיות הקשורות בזיכרון ובהנצחה. השאלה המחקרית המעניינת אותה היא כיצד מתמודדות חברות עם עבר בעייתי, עבר מטריד שאין עליו הסכמה  

 

תעלומת האנרגיה האפלה ביקום

שנים האחרונות מתרחשת מהפכה בתפיסת היקום. בזכות תצפיות חדשניות מהחלל ומטלסקופים גדולים על פני כדור הארץ באורכי גל שונים, יש בידינו עתה תשובות לכמה מהשאלות הגדולות של הקוסמולוגיה, ועמן כמה סימני שאלה מרתקים. למשל, האם התפשטות היקום תימשך לנצח או תיעצר בהשפעת כוח המשיכה ותהפוך להתכווצות? כמה גדול היקום – האם הוא סופי או אינסופי? מהו הרכב החומר והאנרגיה ביקום -- איזה חלק ממנו פולט אור ואיזה חלק הוא חומר אפל? מה טבעם של החומר האפל ושל האנרגיה האפלה? בדרך להבנת תכונות היקום אנו מגלים הפתעות בנושאים שנדמו מובנים מאליהם. למשל, האם הגרביטציה היא אכן תמיד כוח משיכה? האם קווים מקבילים באמת אינם נפגשים לעולם? 

פרופ' אבישי דקל   סיים את לימודי הדוקטור ב-1980 באוניברסיטה העברית, ב-1982 סיים את לימודי הפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי בקליפורניה, ועד 1985 היה Assisstant professor באוניברסיטת יל. ב-1986 מונה כפרופסור חבר באוניברסיטה העברית ומ- 1990 הוא פרופסור מן המניין. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות. פרופ' דקל עוסק בקוסמולוגיה, בהבנת היקום והתפתחותו. כתב את הספר "Formation and Structure in the Universe". ניהל את המכון לפיזיקה בשנים 1997–2001, ואת בית הספר לחורף בפיזיקה של המכון ללימודים מתקדמים. מוביל קבוצה באסטרופיסיקה, וקיבל פרסים רבים בתחום זה. כיהן כיו"ר ועדת המחשבים וערך רפורמה בכל מערך המחשבים של האוניברסיטה. כותב מאמרים לקהל הרחב ומתמקד בחשיפת המדע לנוער

 

הביולוגיה של תאומים

 מאז ומתמיד הוקסמו בני האדם מהתופעה של היריון מרובה-עוברים (תאומים, שלישיות וכו'). בהרצאה זו נדון בבסיס הביולוגי של יצירת העובר בדגש על התפתחות תאומים. נשווה בין תאומי אחווה, תאומים זהים ותאומים 'סיאמיים'. נשאל מי מההורים קובע כמה עוברים ייווצרו ומה יהיה מינם. נראה האם החומר התורשתי (גנום) של תאומים זהה לחלוטין, האם הם יפתחו בהכרח מחלה בעלת רקע תורשתי באותה חומרה, והאם ניתן להבחין ביניהם על סמך בדיקה גנטית והשוואה של טביעת אצבעות. 

דר' נסים בן-אריה מרצה בכיר ויושב ראש החוג לביולוגיה תאית והתפתחותית באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים את לימודי הבוגר והמוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת לימודי הדוקטורט במכון ויצמן למדע. מיד לאחר מכן השתלם בנושא "בקרה גנטית על התפתחות מערכת העצבים" בבית הספר לרפואה ביילור שביוסטון, טקסס.

 

קולנוע, טראומה ומלחמה

 ההרצאה תדון בדרכים שבהן הקולנוע מציג טראומה של תבוסה צבאית במלחמה. הקולנוע המערב-גרמני החדש, כלומר זה שנוצר בגרמניה בשנות השבעים, ישמש מקרה מבחן לדיון זה. סרטי הקולנוע המערב-גרמני החדש ינותחו בשני ממדים: ראשית, הארת היחסים הקונפליקטואליים בין ייצוג הטראומה לבין ייצוג ההיסטוריה; שנית, דיון בגבריות המובסת. דיון זה יתבסס על ההנחה, כי בסרטים המערב-גרמניים הפוסט-טראומטיים, תבוסת הרייך השלישי מודחקת, אך הגבר המובס נוכח.

 ד"ר רעיה מורג   מרצה במחלקה לתקשורת ועיתונאות. מלמדת קולנוע. עוסקת בניתוח תרבותי של טקסטים קולנועיים תוך דגש על פרספקטיבה פמיניסטית בקולנוע הגרמני הפוסט-נאצי, בקולנוע הסיני שלאחר המאואיזם ובקולנוע של נשים במאיות. סיימה את לימודי הדוקטורט ב-2002 וקיבלה את פרס נוח מוזס לתקשורת.

 

 

על אטומים ומולקולות: רואים אותם!

 איך הצליח השילוב המנצח בין קרני הרנטגן לגבישים, לפני כמאה שנים, להאיר את עולמם של האטומים והמולקולות ולאפשר לנו לראותם? איך ניתן בתוך שעות מספר, לפענח מבנה מולקולרי של חומר ולצפות במבנים המופלאים של החלקיקים הזעירים המרכיבים את היקום ואותנו?...

פרופ' אברהם בינו  המכון לכימיה  הפקולטה למדעי הטבע  סיים את לימודי הדוקטור באוניברסיטה העברית ב-1978, והשתלם בלימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טקסס. ב-1979 התמנה כמרצה במכון לכימיה באוניברסיטה העברית, וב-1988 כפרופסור מן המניין. פרופסור אורח בסטנפורד וב-M.I.T. כיהן כמזכיר הכללי של החברה הישראלית לכימיה וכחבר מערכת העיתון הישראלי לכימיה.

 

כאב אקוטי וכאב כרוני: די לסבול בדממה! 

כאב אקוטי הוא ידיד. הוא מתריע נגד נזק לרקמות ומאלץ אותנו לחפש עזרה. כאב כרוני, לעומת זאת, חסר תועלת. הוא גורם לנכות בתפקוד, לדיכאון ולחיי סבל. כאב כרוני אינו רק סימפטום של מחלה, אלא מחלה בפני עצמה. העלויות שהוא גורם לחברה דומות בהיקפן לאלו שגורמות מחלת הסרטן ומחלות לב. המחקר הנוירוביולוגי מלמד שכאב כרוני אינו רק כאב המתמשך על פני רצף של זמן, אלא הוא נובע מתקלות בתפקוד של הרשת העצבית המיועדת לפענח את הכאב. ההפרעה נובעת בדרך כלל מאובדן בקרה על מידת האקסיטביליות החשמלית של תאי עצב. הבנה זו דורשת מאתנו להתעמק במנגנונים העצביים של מערכת הכאב, ולפתח גישות טיפוליות חדשות על סמך הבנת מנגנונים אלה.

פרופ' מרשל דבור  המחלקה לביולוגיה של התא ושל בעלי חיים   המכון למדעי החיים והמרכז לחקר הכאב  גדל בטורונטו שבקנדה. סיים תואר בוגר ב-1970 באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, וב-1975 השלים את לימודי הדוקטור ב-M.I.T.. לאחר מכן עלה ארצה להשתלם בלימודי פוסט-דוקטורט במעבדתו של פרופ' פ"ד וול במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית. הצטרף ב-1978 לסגל של האוניברסיטה העברית, ומאז 1988 מכהן כפרופסור מן המניין. פרופ' דבור מילא מגוון של תפקידים בארץ ובזירה הבין-לאומית. הוא מתמחה במנגנונים עצביים של הכאב, ובמיוחד בכאבים כרוניים הקשורים בפגיעה עצבית ("כאב נוירופתי"). לאחרונה מתעניין גם במנגנונים של הרדמה כללית.

 

מערכת הבריאות בישראל – האם אור לגויים?

פרופ' ויקטור פוקס מאוניברסיטת סטנפורד, מגדולי כלכלני הבריאות בעולם, פרס בהרצאת הנשיא של האגודה האמריקנית לכלכלה את ה"אני מאמין" שלו על המבנה האידאלי של מערכת בריאות במדינה מפותחת. במדינת ארצות הברית, שבה פוקס חי ופועל, וגם במדינות אחרות, מבנה זה הוא בגדר אוטופיה שלא תתממש, אך למרבה הפלא הוא דומה מאוד למבנה הקיים של מערכת הבריאות בישראל. לאור קביעה זו, כיצד אפשר להסביר את העובדה שנשמעות תלונות רבות כל כך על תפקוד מערכת הבריאות בישראל? מסתבר שכדי להגיע למבנה האידאלי המדובר נדרשים שינויים משמעותיים נוסף על הרפורמות שהונהגו ב-1995. על פער זה ושינויים אלה ידובר בהרצאה.

 פרופ' גור עופר  המחלקה לכלכלה  הפקולטה למדעי החברה נולד בירושלים. בוגר ומוסמך האוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת הרווארד על כלכלת ברית המועצות וכלכלה של תכנון מרכזי. פרופסור אמריטוס לכלכלה סובייטית, ומכהן כיו"ר הוועדה המייעצת הבינלאומית של ה- NES(New Economic School), בית ספר גבוה לכלכלה במוסקבה. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים בעולם. בעקבות נפילת ברית המועצות חוקר פרופ' עופר את תהליך המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. מפרסם בתחומי כלכלת ישראל, קליטת עלייה, מדינת הרווחה והשירותים הציבוריים, כלכלת בריאות ומערכת הבריאות בישראל. עומד בראש המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות, כיהן בראש המחלקה לכלכלה וכנשיא האגודה הישראלית לכלכלה.

 

2005\2004

 

17.10.04      

הצגת המרצה: פרופ' יצחק פרנס

 פרופ' עידן שגב - הפק' למדעי הטבע:   "פקעת עצבים: מוח, חישובים ומחשבות".     שאלות ותשובות

 

 31.10.04   

הצגת המרצה: פרופ' יצחק פרנס

פרופ' מנחם בן-ששון - הפק' למדעי הרוח:    "האם הרמב"ם התאסלם?"       

 

14.11.04 

הצגת המרצה: פרופ' יצחק פרנס

פרופ' דוד קרצמר - הפק' למשפטים:   "ביקורת שיפוטית על החלטות שלטוניות הנוגעות לשטחים"

שאלות ותשובות

 

                  up

 

 

 

 

(Trends in Well-being Research )   מגמות בחקר האושר  

 

 פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה 2002 . הרצאתו :"מגמות בחקר האושר( trends in well-being research )" ניתנה באוניברסיטה העברית ב- 21 בדצמבר 2003  במסגרת ערב עיון מטעם ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד  לזכרה של ד"ר מוניקה שפירא.     פרופ' דניאל כהנמן, בוגר האוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה ומתמטיקה ואיש סגל במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית במשך שנים רבות. מכהן כיום כפרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון.  חבר במרכז לרציונאליות באוניברסיטה העברית.

 

   

ד"ר מוניקה שפירא ז"ל הייתה אחת הדמויות הבולטות ביותר בבית הספר לעבודה סוציאלית. הצטרפה לסגל בית הספר בשנת 1964. קודם לעבודתה באוניברסיטה מילאה תפקידים בכירים בפיתוחו וניהולו של מדור השיקום במשרד הביטחון ועוד קודם לכן במשרד הסעד. כיהנה בתפקיד בינלאומי בנושא שיקום נכים וזכתה להוקרה מהארגון הבינלאומי לנכי מלחמה.הייתה המייסדת המתכננת והמעצבת של תוכנית לימודי המוסמך בעבודה סוציאלית ושימשה כמנהלת הראשונה של התוכנית בשנים  1977 עד 1982. את עבודת הדוקטורט בנושא : עשתה בהנחייתו של פרופ' עמוס טברסקי ז"ל. ד"ר שפירא זכתה ב"פרס חזני" לעבודה סוציאלית בשנת 1990.  פרס זה הוענק לה על פיתוחה ויישומה המוצלח של טכנולוגית מידע ממוחשבת הידועה כ"מערכת תומכת החלטה" לקבלת החלטות על הקצאות לטיפול על ידי קציני שירות המבחן לנוער. כמורה טיפחה דור של תלמידים הממשיכים בדרכה האקדמית.

הרצאתו של פרופ' דניאל כהנמן

דברים על ד"ר מוניקה שפירא ז"ל:

-         מפי פרופ' הלל שמיד, דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד

-        מפי פרופ' רמי בנבנישתי, ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד

-        מפי גב' נאוה קידר, לשעבר מנהלת שירות המבחן לנוער

-         מפי גב' לידיה ארן

-          הקדמה להרצאתו של פרופ' דניאל כהנמן מפי פרופ' הלל שמיד

 

   

                up

 

-----------------------------------------------------------------------------------------

אנטשמיות באירופה  -  64 דקות

פרופ' עמוס לוצטו  - אורח בקמפוס הר הצופים       .פרופ' לוצטו הוא יושב ראש הקהילות היהודיות באיטליה. איש מקצוע בכיר בתחום הרפואה

הוקלט  בנובמבר 2003 בבנין מאירסדורף    

------------------------------------------------------------------------------------------

  up            

 

 

-------------------------------------------------------------------------------------------

פתרון הסכסוך והדמוקרטיה הישראלית ? (72  דקות

בהשתתפות: עו"ד אליקים העצני ועו"ד משה נגבי.

המפגש התקיים בבית הלל ב- 8.1.01

 

-------------------------------------------------------------------------------------------

 

   up         

 

---------------------------------------------------------------------

גיוס לכווולם?! גיוס ממלכתי לערבים ובחורי ישיבות

רב שיח. משתתפים: ד"ר ראובן גל, הרב משה פלג – איש חינוך חרדי,   יועץ ראש הממשלה לפתוח המגזר הערבי. המפגש התקיים בבית הלל ב- 23.1.01

 

----------------------------------------------------------------------------------------

up         

 

--------------------------------------------------------------------

עיניים פקוחות לראות מבט ולמידה     ד"ר תמר אלאור

 

-------------------------------------------------------------------------------------------

 

אתגר קרת אורח ב "תמול שלשום" עורכת  - אלירז שיפמן

up         

 

             back to home page

 

 © The Hebrew University of Jerusalem. All Rights Reserved