סגנון קוגניטיבי כמתווך לאפקט של הוראות אקספליציטיות על ביצוע במטלת למידה אימפליציטית

אייל רכטר ואברהם נתן קלוגר

בית הספר למנהל עסקים

האוניברסיטה העברית בירושלים

תקציר

ההבחנה בין פעולות מודעות ולא-מודעות הנה חוויה יום-יומית מוכרת. תחושה זו מקובלת כיום על פסיכולוגים רבים (למשל Epstein, 1994; Reber, 1989; Sloman, 1996), המסיקים ממנה את קיומן של שתי מערכות עיבוד-אינפורמציה נפרדות – האחת מודעת, אקספליציטית ורציונלית; השניה לא-מודעת, אימפליציטית וחוויתית. מה שבעבר נתפס כתחושה אינטואיטיבית, לא רציונלית ולא מבוססת, נחשב היום כחלק מהמערכת האימפליציטית, המעורבת בכל שלבי עיבוד האינפורמציה. המערכת האימפליציטית, למרות שעובדת לרוב ללא מודעות, הנה מבוססת על אינפורמציה נרכשת ובמקרים רבים הנה מדוייקת ביותר (Lieberman, 2000).

המערכות פועלות לרוב במקביל ובשיתוף פעולה. יחד עם זאת, אחת מהן מגלה לרוב דומיננטיות על חברתה. דומיננטיות זו נמצאת בבסיס המבנה של סגנון קוגניטיבי: ישנם אנשים הנוטים לעבוד באופן שיטתי, סדרתי, להתייחס לאינפורמציה בחלקים ולפעול על-פי חוקים; אחרים נוטים לעבוד באופן אינטואיטיבי ולהתייחס לאינפורמציה באופן הוליסטי (למשל Riding, Glass, Butler, & Pleydell-Pearce, 1997). בנוסף להבדלים בין אישיים בדומיננטיות מערכתית, גורמים מצביים נחשבים אף הם כמשפיעים על שיווי המשקל בין שתי המערכות.

שיערנו שבמהלך למידה אימפליציטית, אנשים בעלי סגנון קוגניטיבי אינטואיטיבי יפגינו ביצועים טובים יותר (שכן המטלה תואמת את סוג הלמידה הדומיננטי שלהם). בנוסף, שיערנו שלמידה אימפליציטית של נבדקים בעלי סגנון קוגניטיבי אינטואיטיבי תהיה עמידה יותר להפרעה שיכולה להגרם על-ידי הוראות אקספליציטיות. כלומר, מתן רמזים מצביים למעבר מאופן למידה אימפליציטי לאקספליציטי, ישפיע פחות על נבדקים גבוהים בסגנון קוגניטיבי אינטואיטיבי.

בניסוי ראשוני, מחצית מהנבדקים בצעו מטלת למידה אימפליציטית תחת הוראות ניטראליות (שינון), ולמחצית השניה נאמר שישנם חוקים לגרוי. תוצאות (N=50) מראות יתרון ברור להוראות האקספליציטיות.

אפקט עיקרי זה הנו הפוך לממצאים מסוימים בספרות, ונובע אולי מהפשטות היחסית של המטלה (ראה Reber, 1993). ניתוח נוסף הראה שהיתרון להוראות האקספליציטיות נשמר גם עבור תת-קבוצה של רצפים מורכבים. בנוסף, נמצאו אינטראקציות מובהקות הפוכות להשערה, המראות שהיתרון לאנשים בעלי סגנון קוגניטיבי אינטואיטיבי מתבטא בעיקר בתנאי של הוראות אקספליציטיות. למשל, שני מדדים שונים של סגנון חשיבה אינטואיטיבי (Epstein, 1994; Sagiv & Goldenberg, under review) היו במתאם חיוב עם ביצוע מורכב (r = .44, and .34, בהתאמה) בתנאי האקספליציטי (N=27), אך לא בתנאי האימפליציטי (N=23; r= -.15and -.12, בהתאמה).

ממצאים אלו, במידה וישוחזרו, סותרים את טענתו של Reber שלמידה אימפליציטית אינה קשורה להבדלים בין אישיים. הממצאים סותרים טענה זו, ומזמינים מחקר על הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית, אשר עשויים להיות בעלי השלכות רחבות הקף לגיוס והכשרת עובדים ולתכניות לימוד פדגוגיות.