|
יובי טקסט
סיפורו של יובל - UV הנחת יסוד – סיבה תוצאה: הלב פותח עיניים ומשנה הרגלים. (הדמות – ראה סימון בצהוב) (ציוניוני הדרך) אהרל'ה: טוב לשוט תרמיל על שכם או להפליג אל השנים הטובות. שלום חברים יקרים. הנה עוד תוכנית יוצאת לדרך. "מסע אל הים הדרומי". עם השירים שכה אהבנו. ליד ההגאים אהרל'ה הסקיפר שלכם. היום הפתעה קטנה, סיפור מיוחד ואולי גם שינוי משמעותי במסלול הניווט.
....................
כמה שנים אנחנו מפליגים ביחד? קרוב לעשרים הנכון? אעיד על עצמי שבמשך כל הזמן הזה לא סטיתי מהקו הברור של רשימת השירים שבחרתי עבורנו בקפידה. להל"ן – הפליליסט, שירי ארץ ישראל היפה, הישנה אולי תאמרו, אבל הכי טובה שאני מכיר, וזה הרבה זמן חברים, עוד מעט הפנסיה. לא אני צוחק לעולם לא. אתמול קרה משהו מיוחד כאן באולפן שעשה לי משהו. השיחה עם יובי, בחור צעיר שהיגיע לתחנה בהמלצת חבר. קבלתי אותו לעבודה כעוזר עריכה, בעיקר כדי לסדר את ערימות התקליטורים הרבים שמגיעים לתחנה כמעט לכל יום. ולי לא היה זמן וחשק למיין אותם או להאזין ממש. גם לא התלהבתי מהסגנונות החדשים שלא דיברו אלי כמו המוסיקה שלנו.
..........................
יובי: (נשמע רחוק דרך המיקרופון שלי) אהרל'ה, אפשר לשאול אותך משהו? א: הוא פנה אלי בהיסוס חושש אולי שהוא מפריע לי בהקלטה. הייתי באמצע בדיקת עוצמת ההקלטה. לא עצרתי, פתחתי לו מיקרופון. א: מה אתה אומר? יובי: אני מפריע סליחה לא שמתי לב. א: לא לא זה בסדר, מה רצית לשאול יובי: יש כאן המון שירים חדשים יפים ואתה אף פעם לא משתמש בהם. א: כן , התוכנית שלי נוטה קצת הרבה לנוסטלגיה. יובי: חבל. א: איך אתאר לכם את יובי? אל תתרשמו יותר מדי מהדיבור. העיניים שלו דיברו יותר. חכמות מאירות מאיזה עומק שלא הכרתי. הן הביעו שמחה פשוטה טבעית על אף הבעיות שאתן נולד. "איך הוא זורם", חשבתי לעצמי. עצמאי כל כך אסרטיבי. בטחון עצמי. משהו. אתה אוהב את המוסיקה החדשה אה?... יובי: כן, ואתה לא? א: לומר את האמת , לא. יובי: מה לא יפה במילים האלה: מה חשבת שבאת אליו ותקעת סכין בגב? אני אוהב כל-כך, אני לא יכול שלא לחשוב עלייך ועליו ... א: מה אתה זוכר בעל פה את המילים? יובי: חלק, מה שמדבר אלי .
א: בערב הגיעה אלי הביתה חבילה קטנה. מתנה ממנו. קופסת תקליטורים מעץ מעוטרת בציור של דגל ישראל . המגן דוד הוטבע על צילום של תקליטור ולמטה נרשמה השורה: עם השירים קדימה . פתחתי את העטיפות. ביניהן היה גם השיר שדקלם. ..................... המוסיקה שדיברה אליו....ואני לא שמתי לב אליה עד עכשיו. לא יודע איך הוא נכנס לי ללב... ................. מעכשיו כשנצא שוב למסע שלנו אל הים הדרומי נרשה לעצמנו לשנות לפעמים נתיב. אולי לחבר ביניהם. בין הזמנים שהיו ויהיו עם השירים קדימה. שלכם בנוסטלגיה מחודשת, אהרל'ה. ........................ הבחירה שלנו היא הקול הפנימי שלנו.
|