"תאיר" - הסיפור של ענת לפני העיבוד

רעיון לסיפור:

צעירה שעוברת לחיות בתוך העולם הוירטואלי. בתוך הסדרות שהיא רואה, בפלאפון, במסכים. בטוחה שהדמויות מהסדרה שהיא רואה נמצאות במציאות, מערבבת בין שני העולמות עד שאינה מצליחה להבדיל יותר. הסביבה שלה בדילמה מה לעשות איתה מכאן, האם לשתף פעולה עם ההזיה או לא, איך להציל אותה.

הסיפור:

תאיר שוב לא נרדמה. היא שכבה במיטה, בחדר החשוך שלה, מדי פעם התהפכה לצד השני וסידרה את הכרית בהתאם. השעה הייתה 1:30 בלילה, והיא ניסתה להזכיר לעצמה שמחר מחכה לה בוקר חשוב בעבודה, ומצאה את עצמה קופצת מדאגה לדאגה – מתי תעשה את השיחה שהיא צריכה לפרויקט הראשון, מתי תסביר לבוס על הרעיון החדש שלה, מתי אסף יועיל בטובו לחזור אליה לגבי הפרויקט הקודם כמו שהבטיח, ועוד ועוד ועוד. היא התהפכה שוב, הבינה שהשינה רק מתרחקת ממנה, ושלחה יד לפלאפון שלה. האור הבוהק שלו האיר את החדר החשוך, והיא גללה בין כמה שאלוני באזפיד. "תכנני ארוחת במסעדה טורקית ונגלה לך איזה דמות את מ"הכי גרועים שיש'". היא בחרה בין כל מני מנות שלא שמעה עליהן מעולם, עד שקיבלה את התשובה הנחמדה – לינדזי. לינדזי הייתה החברה הכי טובה של גרטשן, מי שתמכה בה אחרי שג'ים העיז להיפרד ממנה, והדמות המשעשעת והמצחיקה שם. היא שמחה ועברה לשאלון הבא. סביב 3:00 לפנות בוקר, אחרי חמישה סרטוני איפור שהסבירו למה להשתמש במסיכת חימר שחורה ולא ורודה, פרק של "הכי גרועים שיש", ועוד שאלון אחד (עצבי אאוטפיט קייצי ונגלה לך איזה עוגייה את), היא הרגישה את השינה מתקרבת.

בחלום שלה היא הייתה כל העוגיות, וכל מני מנות עוף חריפות התעופפו אל ומתוך הפנים של גרטשן, ששטפה מפניה מסיכות חימר. אסף מהעבודה פנה אליה, אבל היה בתוך הגוף של ג'ימי, ששוב רצה להיפרד מגרטשן, ופתאום הפך לבוס שלה שפיטר אותה, בגלל מסיכות החימר. הכל התערבל בתוך שינה טרופה, ממנה התעוררה כמה פעמים בדאגה שפספסה את השעון המעורר שלה, כל פעם כדי לגלות שהבוקר עדיין לא הגיע.

היא התעוררה לבסוף לתוך עוד בוקר עייף. לא היה לה שום רצון או כוח לקום מהמיטה, אבל היו כל כך הרבה דברים שהייתה צריכה לסיים היום בעבודה. היא רק נכנסה למשרד, וערן הבוס החדש אמר לה "תאיר! ראית את המייל? את שולחת לי מה שצריך?" היא הרגישה את דפיקות הלב המהירות הרגילות, ומיהרה להתיישב בכיסא שלה. מעניין מה גרטשן הייתה עונה לערן... היא בטח לא שותקת כמוה. היא התחילה לעבוד, ולא קמה מהכיסא שלה במשך שעות. טלי, שעובדת מאחוריה, דיברה על פעילות מיוחדת ליום הולדת של אחותה, והיא חשבה על הפרק האחרון שראתה אתמול לפני השינה, בו ג'ים מפתיע את גרטשן עם פעילות "חפש את המטמון". היא רק חיכתה שהיום הזה ייגמר.

כשהתעוררה למחרת, המחשבה הראשונה שעברה בראשה הייתה שאולי היום יהיה יותר טוב. היא נכנסה למשרד, והספיקה להתיישב בשולחן שלה ולהדליק את המחשב לפני שאסף רץ אליה עם המשימה הראשונה שלו. אחרי שהוא התרחק מספיק, היא נאנחה, וגרטשן הסתובבה אליה מהשולחן שמאחוריה, גלגלה עיניים, ואמרה "הם אף פעם לא יירגעו פה, נכון?". תאיר חייכה אליה ואמרה "לגמרי. אני שונאת את הלחץ הזה. שום דבר לא יקרה אם המשימות יקחו טיפה יותר זמן". גרטשן חייכה אליה בחזרה בהבנה, וסיפרה שג'ים מגיע לאסוף אותה היום קצת מוקדם מהרגיל, ושהיא תוהה עם מישהו מהבוסים ישים לב לזה. כשהן סיימו לדבר ותאיר חזרה לעבודה, היא שמה לב שטלי ואסף מסתכלים עליה ומתלחששים. הם מדברים על זה שהיא עדיין לא סיימה את המשימה שהוא נתן לה? היא קיוותה שלא זה העניין, ודפיקות הלב החזקות חזרו לבקר אותה.

תאיר הלכה לישון באותו ערב כרגיל, וכרגיל הצליחה להירדם רק לאחר שעה של בהייה במסך הפלאפון שלה. כשהתעוררה, היא הייתה נינוחה מבדרך כלל. היא גם הרגישה ערנית, ומוכנה ליום שלפנייה. היא יצאה מביתה, אל הרחובות שטופי השמש של לוס אנג'לס. הפלאפון שלה לא צלצל, ואף אחד לא הלחיץ אותה לבצע עוד ועוד משימות. היא נכנסה אל משרד יחסי הציבור בו עבדה, אמרה בוקר טוב לגרטשן, שמחה לראות שגם לינדזי חברתן הטובה הגיעה לשם הבוקר. היא הביטה מחוץ למשרד החדש שלה על העיר שטופת השמש, ולא זכרה מתי לאחרונה רגישה כל כך הרבה נחת ורוגע. עד הזמן שג'ים בא לקחת אותן לארוחת צהריים, היא ידעה שהיא בחרה באופציה הטובה ביותר בשבילה.

שאלות/הערות:

ברעיון שניסינו לפתח לפני שבוע: למה היא מתמכרת לוירטואלי? האם היא בורחת ממשהו ? מי מנסה להציל אותה ולמה? איך זה נגמר? 

הסיפור ששלחת יפה והוא יכול להיות אחד המרכיבים במבנה סיבה תוצאה שאנחהו מחפשים. 

החלום שלה יכול להגיע לאוזנינו בתסריט לרדיו דרך מגוון הקולות שהיא רואה ושומעת בחלום.

יתכן שהקולות האלה גם חודרים לחיי היומיום שלה...