אל תירא אדוני

מצל אדם וזימתו

אל תפן אל סורו

כי בראך במלל ובכזב

ואותך לא ידע

לך ההוויה

לך הנצח

ולאדם

בור

כרה ויחפרהו

וייפול בשחת יפעל

 

תתאמן בני במחשבה

לאמונה

צרוב על לוח לבך

חזקנה

כי מאב קדמון לבן

דבר לא נשתנה

אם כך חזור ואמור :

כל יום אני מתאמן

בערוץ האמונה

דורש דרשה שדרשו

מספר סיפור שסיפרו

מביא דבר בשם אומרו

אולי קצת משנה

אבל לא הרבה

פנים לכאן קצת

ולכאן

אני גם משוכנע ומאמין שאומרו

שאינני מכירו

הביא את הדבר

בשם אומרו שלפניו

באמונה יסוד עולם

כך משתכנעת מחשבתי ונכנעת

מפני הדבר עצמו

ועיקר העיקרים

אמת

אור.

 

 

 

 

   

מילה דמיון מילה

אינסוף ואור

ללא ראשית ללא סופית

בלי גוף

רוחפת רוח

על תהום

מצווה יהי.

עין המקום

פקוחת דעת

אך במשחק המילים

צורתה אדם  

עיוור מדת 

 

חושך אין- אור- קדמון

לא כלום

רִיק

אין זמן לא מרחב ונקודה

בלי מושג רוח וחומר

לא כלום כפשוטו

אָין.

אבל כאן מתחוללת תנועה

משום מה

פתאום יש אור

להרף

מפץ

ראשון בין מפצים

אחר כך סידרת

עיצורים והברות

והשם המפורש:

היגס!

 

 

 

 

   

"אלוהים "

שלוש הברות

עיצורים ותנועות

והוא עצמו אחד

אלא שאינו עצם

גם רוח אלוהים

המרחפת על פני תהום

היא רק תיאור מילולי

למשהו שאינו ניתן לתיאור

אם כך "שיוויתי" אלוהים לנגדי

היא פעולת הדמיון של כל בן אנוש

בפני עצמו בתקשורת מילולית

עם בני מינו

רשת "דמיונו " של הציבור

"קול" המון כקול שדי.

 

שכל מסביר

האירועים נצפים בשרשרת

תחילתם  סיבה סופם תוצאה

עד המפץ הגדול

מה שהיה לפניו

לא הגיוני

אשאל את דמיון

דמיון מציע אלוהים מקריות

לא כלום התפשטות התכווצות

ריבוי יקומים מיתרים

שכל לא משתכנע

דמיון אומר

אם כך נמתין בסבלנות

הכול זורם

מועד התובנה

שתתאים לשנינו

מתקרב