סיפור – נעמתי טחאן  

מספר: כשמאי הייתה בת שמונה היא הלכה עם הוריה לים. רגע אחד של חוסר תשומת לב בחוף ליד ביתם הספיק להרוס את אהבתה למים. היא אומנם הייתה קרובה מאד לחוף אבל הסחף היה חזק והיא שקעה לתוך מערבולת. למזלה הבחין אביה במתרחש והצליח להוציא אותה בזמן. תחושת החנק שהרגישה לא עזבה אותה מאז.

את אהוב ליבה פגשה בגיל25 ונשאה לו. הוא רצה לעזור לה להתגבר על הטראומה גם בגלל שכל חייו עסק בספורט ימי ורצה שהיא תצטרף אליו ובעיקר בגלל אהבתו הרבה אליה. רגישותו והתמדתו נסכו בה בטחון . הוא הנחה אותה לתרגל אתו בים וגם כשהייתה לבדה בבית דמיון מודרך. חזר וטען באזניה שזה יעזור לה, בעוד כמה שבועות היא תהיה אדם אחר.

הם אמרו לי שזה ישחרר אותי מהפחדים שלי, זה יעשה אותי אדם אחר, רציתי שינוי, רציתי לנסות, תמיד פחדתי מהמים אחרי הטראומה כשהייתי בת 8.

אני נכנסה לאט לאט למים, אני מרגישה את המים עולים לאט עד צווארי, אני במים, זה מרגיש כבד, אני לא מסוגלת לנשום, הריאות שלי כבדות, אני מרגישה כאילו אני טובעת , אני נבהלת, אני עולה.

הוא אומר לי: מאי נסי שוב, זה יהיה קל יותר – ג״רבי קמאן מרה- , אני ליידך

אני אומרת לו: אני לא בטוח שאני רוצה לחזור פנימה – מיש עארפה-

הוא אומר: תאמיני-סאדייני- לי יא מאי שווה לחזור, לנסות עוד פעם אחת, יהי בסדר, אני פו

אני נושמת עמוק, אני מתחילה לרדת שוב, הריאות שלי מתחילות להיות כבדות, אני מתחילה לנשום, מרגישה כאילו שאני לא מצליחה . אני מביטה בו, הוא מביט אלי בחזרה, הוא מניע את ראשו - מעלה ומטה - וידיו נעות כאילו הוא אומר: יהיה בסדר, רק נשימה- קולשי תמאם, תנפסי-

אני מתחילה לנשום, אני נושמת עמוק יותר, והריאות שלי לא מרגישות כבדות. אנחנו ממשיכים ללכת עמוק יותר ויותר במים, אני כבר לא נבהלת, אני נושמת לאט אבל בהתמדה. אנחנו עוצרים, הוא אומר לי בידיו, מביט למעלה, אני מניעה את ראשי ומסתכלת למעלה, אני רואה את השמש משתקפת על המים, אני רואה את השמים הכחולים, והגלים מעלי, זה יפה, אני מרגיש מנותקת מן העולם

האמת היא שאני מרגישה שלום,תחושת שחרור מרחפת מעליי. הדאגות נעלמו כאילו לא היו.

הסיבה: טראומה 

תוצאה: שחרור

הדמות : מאי

1 . מה הייתה הטראומה?

2 . תארי את דמות המדריך.

מאי גדלה ליד הים, היא ילדה שסבלה מטראומה מהים כשהיתה בת 8 בלבד. זה קרה כשהיתה עם הוריה בים, ובהרף עין הם לא היו שמים לב, היא התמוטטה, אביה היה מסוגל להוציא אותה מהמים ולהציל אותה. מאז אותו יום היא פחדה להיכנס למים.

מיי פגשה את בעלה בגיל 25, לבעלה יש אהבה לים, והוא רצה לעזור להתגבר על הטראומה שלה.

 מיי אהבה מאוד את בעלה והיא סמכה עליו יותר מכל דבר אחר.

אהבתו הרבה אליה מסירותו והתמדתו נסכו בה בטחון שעזר לה לרפא את הטראומה