אביחי. "במסלול של פרידה" - קלות ראש סופה מחלוקת ופרידה

(טקסט פתיח וסגיר אחרי עריכת המנחה)

תשע בבוקר, יום שישי דן אגמון קם עם חיוך על השפתיים. הוא לקח את הבוקר לאט כפי שנהג תמיד. מאז ומעולם הקפיד דן לקום מוקדם כדי ליהנות מהשקט הממכר של הבוקר.  שיחת טלפון שינתה את מצב רוחו מקצה לקצה. אחריה, חייו השתנו. בצד השני על הקו רותי, המזכירה של חברת שטראוס, מקום עבודתו של דן. "אני מצטערת דן, אבל אני נאלצת להודיע לך שאנחנו נאלצים לפטר אותך". דן נדהם. הוא לא האמין שאחרי 5 שנות עבודה קשות שבהן  ציפה להתברג בסופו של דבר לתפקידים בכירים בחברה הוא ימצא עצמו מובטל. הוא הרגיש מנוצל, אובייקט שכבר אין בו חפץ. דבר הוביל לדבר בעיות עם בת זוגו, ריב עם חברו לעבודה שחשד בו שהוא הגום לפיטורים, אפילו הקשר עם הוריו הסתבך. כדור שלג שהלך וגדל ואיים לבלוע אותו.

....................

"קלות ראש סופה מחלוקת ופרידה"  הנחת היסוד הזאת נמצאה דרך הדיאלוג המאולתר שלכם. עכשיו אביחי אם היה המשך לסדנה הייתי מבקש שעל בסיס הנחת היסוד הזאת תבנה את תמונת הסיום – פרידה כואבת.  בהצלחה בהמשך...

אביחי כתב:

הנחת היסוד: דן הוא אדם שנוטה לשאננות, בת זוגתו שני היא אדם לחוץ. 

סיבה ותוצאה: בגלל שדן פוטר ממקום עבודתו, התגלעה מחלוקת קשה בינו לבין זוגתו אשר הביאה אותם לפרידה. 

פתיחה:

כרעם ביום בהיר, כך הייתה הודעת הפיטורין של דן ממקום עבודתו, לאחר כ-5 שנות עבודה. 

מרוב התדהמה דן נכנס לאדישות טוטלית, טעם קיומו לחיים נפגם. 

הכעס והאכזבה היו כה רבים כך שדן נכנס למעין קומה, קומה של אדישות. 

אך עם זאת, לדן יש את יעל, בת זוגתו כבר תקופה ארוכה, יעל מתחננת שייצא מהאדישות שבו הוא שרוי, 

אולי מבנה אישיותה לחוץ 

אך אין ספק שבמקרה זה ללחץ שלה יש סיבה אמיתית 

 סגירה: 

לא ניתן לדעת מה יעלה בקשר בין דן ליעל, אך מה שבטוח ששניהם שרויים בפלונטר של מצוקה נוראית 

כל אחד מהם תקוע עמוק בביצה שלו, משהו חייב להשתנות על מנת להציל את הקשר שלהם אשר ידע ימים טובים יותר..

1 . כתוב דיאלוג של דן עם בת זוגו ובו היא מאשימה אותו בפיטורין ובערעור הבסיס הכלכלי שלו/שלהם.

2 .דיאלוג של  דן עם חברו לעבודה שבו הוא מאשים אותו בהלשנה ובחתירה תחת מעמדו מה שגרם לפיטורין

משימת דיאלוגים – הדיאלוג בוצע עם שני באלתור

דן: (פונה בהיסוס ליעל שנמצאת בסלון דירתם המשותפת)

יעלי תקשיבי..(בהיסוס)אני אגיד את זה קצר ולעניין, פוטרתי מהעבודה.

יעל: די דן, מספיק למתוח אותי ככה, אני מכירה את הצחוקים שלך אתה לא מצפה שאני אאמין לך עכשיו נכון?

דן: אני רציני יעל, זה הפתיע אותי לא ציפיתי לזה בכלל, אני לא יודע אפילו איך להתחיל להגיב לזה

יעל: אני לא מאמינה...(יעל מופתעת ומבולבלת)כל כך הסתמכנו על העבודה הזאת, מה נעשה עכשיו? אני אפסיק את הלימודים ואת הפרוייקט שלי? זה כל כך לא הוגן.. למה זה קרה דווקא לי?

דן: אני מבין אותך יעל.. אבל, אבל את יודעת שזה לא אשמתי נכון?

יעל: מה זה משנה לי שאתה מבין.. מה שאתה באמת צריך להבין שאני נפגעת מזה, אפילו יותר ממך.

דן: יהיה בסדר יעל, אל תדאגי..

יעל: אני מקווה שתתחיל עבודה בקרוב, לא יהיו דרך לשלם חשבונות אם לא..

דן: יעל אני אהיה חייב חופש, אני מרגיש שמשהו בנפש שלי נפגע בפיטורים האלו, אני חייב שתהיי סבלנית, רק קצת..

יעל: חופש? אתה רציני? אין סיכוי בעולם שאתה תהיה בחופש, מצידי שתעבוד בכל עבודה שתמצא, זה לא הזמן להישאר בבית ולרחם על עצמך

דן: יעל זה לא רק זה, תקופה ארוכה שאני נמצא בבלבול נוראי, אני מרגיש שמשהו בי בפנים ריק, חלול.... אני לא יודע מה אני באמת אבל באמת רוצה מעצמי. כן, הפיטורים פגעו מאוד, זה מעבר לעבודה, זה מקום שהשקעתי בו את חיי 5 שנים. הסיבה לבלבול הנוראי שאני מרגיש הוא הטעם לחיים, מאז הפיטורים העולם הפנימי שלי ריק.. מה שתפס אותו זה עבודה,כסף קריירה.. זה לא באמת מחזיק את הנשמה..

יעל: דן אני לא יודעת מה יש לך, זה לא אותו דן שאני מכירה, אתה צריך להבין שכל החיפוש העצמי שלך זה על חשבון משהו שאני עובדת עליו כבר שנתיים, אני בשיא תקופת הלימודים והפרוייקט שלי מתחיל לצבור תאוצה.. אם אתה עכשיו לא תהיה בשבילנו ותעבוד זה מראה לי עד כמה אני חשובה לך.

דן: את חשובה לי(פנייה תוך כדי רגש), אבל בבקשה ממך, צאי מהבועה האישית שלך ותראי גם אותי, את לא מבינה שעוברת עליי תקופה נוראית?!(אומר זאת בכעס)..

יעל: אתה אדם אנוכי, הפיטורין האלו בגללך, לא סתם היו מפטרים אותך, יכולת לפחות להתייעץ איתי ולספר לי מה עובר עלייך, אבל בחרת לשמור את זה לעצמך.. כמו שיצרת את המציאות הזו אתה גם תפתור אותה, אבל לא על חשבוני..

דן: את כל כך אנוכית(כעס מלווה באכזבה), לא ציפיתי שזה תהיה התגובה שלך.. כנראה שהזוגיות שלנו מתאימה רק כשהמצב טוב.. אני כל כך מופתע ממך, אני צריך לעכל את זה..

יעל: דן נראה לי שכאן סיימנו את השיחה

דן: אני חייב עזרה יעל, אני במצוקה נפשית, קשה לי, באמת ובתמים.. את לא מבינה מה הולך אצלי בפנים, הבטן שלי מתהפכת הרגשות שלי מוצפים עד הצוואר, הלוואי שמישהו היה מבין, הנפש שלי זועקת החוצה, אני מקווה שתוכלי להבין זאת יום אחד...