Jabberwocky            

   BY LEWIS CARROLL         

                         

        ’Twas brillig, and the slithy toves

              Did gyre and gimble in the wabe:

        All mimsy were the borogoves,

              And the mome raths outgrabe.

 

        “Beware the Jabberwock, my son!

              The jaws that bite, the claws that catch!

        Beware the Jubjub bird, and shun

              The frumious Bandersnatch!”

      

        He took his vorpal sword in hand;

              Long time the manxome foe he sought—

        So rested he by the Tumtum tree

             And stood awhile in thought.

 
        And, as in uffish  thought he stood,    

              The Jabberwock, with eyes of flame,

        Came whiffling through the tulgey wood,

              And burbled as it came!

     

        One, two! One, two! And through and through

              The vorpal blade went snicker-snack!

        He left it dead, and with its head

              He went galumphing back.


        “And hast thou slain the Jabberwock?

              Come to my arms, my beamish boy!

        O frabjous day! Callooh! Callay!”

              He chortled in his joy.

 

        ’Twas brillig, and the slithy toves

              Did gyre and gimble in the wabe:

        All mimsy were the borogoves,

              And the mome raths outgrabe.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    

שומלומכלום

לואיס קארול

 

'היה אחהצצצצ, ועכרבים גמישים

חרגו וכירכשו בלצע הר דגול:

צוברחים היו התוכמושים,

והצבבים כבו על מוי אתמול.

  

"הזהר בני משומלומכלום!

שיניו ציפורן טרף שרוט!

הישמר מעוף דום דום

מרתקפרע מלתעות!"

      

בידו אחזאז חרב עפרל:

חפש הרבה את המפלץ -

עצר הרהר ליד עצאטומבצל

לנוח רגע מן המאמץ.



ואיך שהוא עומד כך וחושב,

השומלומכלום, עיניים רשפאש,

הגיח מהיער המסגסב,

מהלמם אליו ומבטש!

 

 

חת ושתיים! חת ושתיים! הך

חתך הלהב קצירצורה!

המית אותו, ועם ראשו

דילגלץ בחזרה.

 

"את שומלומכלום הרגת?

בן קורן לי תן חיבוק!

הו יום עליז אין קץ בצוותא!

הוא נשנק מגיל ומציחקוק.

 

'היה אחהצצצצ, ועכרבים גמישים

חרגו וכירכשו בלצע הר דגול:

צוברחים היו התוכמושים,

והצבבים כבו על מוי אתמול.

 

 

 

השיר Jabberwocky של לואיס קרול נחשב לשיר איגיון נונסנס.  האסטרופיזיקאי האנגלי ארתור סטנלי אדינגטון כתב שניסיונם של פיזיקאים לתאר את החלקיקים האלמנטריים הוא מעין ג'אברווקי כלומר מלים המנסות לתאר משהו שאינו ידוע .

אבל בשיר יש מילים ברורות מאד:

 “Beware the Jabberwock, my son!
The jaws that bite, the claws that catch!

אלה מילים ומשפטים שיש להם מובן ברור. חוץ מהמילה ג'אברווקי. עוד בית בשיר:

He took his vorpal sword in hand:
Long time the manxome foe he sought –
So rested he by the Tumtum tree,
And stood awhile in thought.

חוץ משלוש מילים הכל מובן. וגם ביתר הבתים. אם כן מלבד כמה מילים שאין בהן היגיון יש הגיון במבנה המשפט ובתחושה שהוא מעורר. גם ניתן לראות שיש צירוף של שתי מילים ידועות כמו

  fuming and furious

שקרול חיבר והפך אותן למילה אחת: frumious . תהליך יצירתי אסוציאטיבי. שיש בו הגיון צורני.

אני מציע פרשנות כזאת לשיר : (הביאו גם בחשבון את מי שנולד על הרצף והם מתקשים להתחבר לפשר שאנחנו מיחסים לעולם סביבנו)  תינוק בא לעולם. הוא שומע הברות עיצורים מילים ומנסה לגלות סדר כלשהו ומובן, אבל לא ממש מצליח בהתחלה. עדיין אין לו הקשר לעצמים לגינוני תרבות וחברה. האיסוף הסטטיסטי הזה של צלילים שמגיעים לאוזנו הוא בעצם מלחמה. קרב על סדר פשר והקשר. הוא חייב למצוא את הסדר הזה סביבו במלחמתו ב"ג'אברווקי " המאיים, אחרת יחיה את חייו בכאוס, ילך לאיבוד. בסוף התהליך כשהוא מנצח יזכה לתשואות המבוגרים סביבו המקבלים אותו לחברתם.